הצעת בית המשפט בתיק ת"א 12552-09-10

התובע, מר אדלר חנוך, יליד 12/12/1947, חשמלאי ומנהל אחזקה במקצועו, נפגע בתאונת דרכים ביום 31/3/2009.

עיקר פגיעתו בתאונה הינה בכפות רגליו, שעה שלפי גרסתו, רגלו נתפסה בין המטען אותו נשא הרכב לרצפה. בדיקת טומוגרפית ממוחשבת של כפות הרגליים מיום 22/6/2009 העלתה, בין היתר, בנוגע לרגל ימין : שבר מרוסק בעצם הקונאיפורמית. 

התובע נבדק פעמיים על-ידי רופאות תעסוקתיות : האחת   ב- 8/4/2010, אשר קבעה, כי התובע עדיין מוגבל בכל עבודה הדורשת יתר מאמץ גופני, ובכל פעילות הדורשת יתר מאמץ ומוטוריקה עדינה של כף יד שמאל. השנייה ב- 19/8/2009, אשר קבעה, כי  התובע לאור מצב בריאותו מסוגל  לעבוד ביום עבודה מלא, בהגבלות : ללא עבודה פיסית מאומצת, וללא הפעלת יתר של כף יד שמאל, כולל הפעלת כוח והרמת משמאות כבדים. תוקף ההגבלה מיום 19/8/2009 עד 19/12/2009.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה, וועדה רפואית לעררים מטעם המל"ל קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% מיום 1/6/2009,  לפי סעיף 49(2)ו לתקנות. לא הופעלה תקנה 15.

נכון בעיני להציע כסכום פיצויים, טרם שמיעת ההוכחות, ובלא שלקחתי בחשבון את תגמולי המל"ל סך של 160,000 ש"ח.